בעקבות הסדרה שמשודרת בימים אלו בנטפליקס: The makanai: cooking for the maiko house , התפתח באז מחודש סביב נושא הגיישות.
אז קצת סדר בבלגן:
קודם כל גייקו היא המילה המתייחסת לגיישה בניב קיוטו. ומה ההבדלים בין מאיקו לגיישה (גיקו) ?
"מאיקו" היא הגיישה המתלמדת שעדיין מתאמנת כדי לשכלל את כישורי התרבות והבידור שלה.
בעוד ש"הגיישה", היא כבר מוגדרת כאומנית מקצועית הרשומה באגודות גיישות רשמיות ומצטיינת באומנויות ומלאכות יפניות מסורתיות כגון נגינה, ריקודים וטקס תה. והגיישות שימשו כבנות לוויה לגברים והתמחו אך ורק באומניות יפניות מסורתיות.
פירוש המילה גיי-שה הינו (בצורה מופשטת) " האדם של האמנויות" ופירוש המילה מאי-קו "הילד הרוקד" .
כלומר בדרך ארוכת השנים בה מתלמדת נערה להיות גיישה כדי להפוך לגיישה, מתחיל הצעד בהגשת בקשה ולהתקבל לאוקיה, שבה אפשר לעבור הכשרה כמאיקו לפני הפיכתה לגיישה. היא תתחיל כשוליה, תהפוך למאייקו ורק אחרי שהיא תעמוד בסטנדט המבחנים הנוקשה – תזכה להפוך לגיישה.
פער המעמד בין המאיקו לגיישות ניכר לא רק במראה שיתואר בהמשך, אלא גם באופן באורח החיים היומ-יומי.
מאיקו היא בדרך כלל בין הגילאים 15 עד 20. היא נאלצת לגור בבית לינה משותף שנקרא אוקייה, במשך 5 שנים עם מאמנת שמשמשת כ"אם הבית" ונקראת אוקאמי-סאן. בעבר ילדות קטנות היו נמכרות לאוקיה בגיל 7, אבל מכיוון שזה כיום לא חוקי ביפן, בנות רבות נכנסות לאוקיה לאחר שהן מסיימות את דרישת חינוך חובה לאומי, שהיא חטיבת ביניים.
ההכשרה האופיינית למאיקו היא 3~5 שנים, לפעמים שלב ה-maiko יכול להימשך 7-8 שנים. כך שניתן למצוא כיום (בניגוד לעבר) מאיקו שהן מעל גיל 20 . אגב מייקו יש רק בקיוטו, אין דבר כזה שלב הכשרת מאיקו במחוזות הגיישות.
למאיקו אסור להחזיק טלפון נייד, לסחוב כסף או ליצור קשר עם בן זוג. היא תלויה בקצבה הקטנה שהיא מקבלת מבית הגיישה.
גיישות, לעומת זאת, עצמאיות יותר ומתגוררות בבית נפרד משלהן בשכונות הגיישות
מאיקו בזמן הכשרת לומדת בכל יום בבית הספר לריקוד ומתרגלת ניגון שמיסן עד שהיא מושלמת.
הסיבה שהאימון נמשך כל כך הרבה זמן היא, ריקוד גיישות לנושאים ושירים שונים כמעט מדי חודש עם עונות ופסטיבלים. בקיוטו, כל מחוז גיישה מתמחה בכלי נגינה שונים ובסגנונות שונים של טקסי תה. אז, הדעה הרווחת שכל גיישה יכולה לנגן בכל סוג של כלי אינה נכונה
לעומת המאקו הגיישות הן אשת מקצוע שכבר אומנו לרקוד, לנגן בשמיזן ולערוך טקסי תה.
הן נחשבות לבוגרות יותר ובשלות לנהל כישורי שיחה. מכיוון שמייקו עדיין מתאמנת, מצופה ממנה לדבר פחות ובמהלך שיחה בעיקר הי מהנהנת או מחייכת . בעוד הגייקו, נחשבת , מומחית כיצד ליזום לתחזק
בכל נסיבות. גיישה תדע איזה סוג של שיחות גורמות לפטרונים להרגיש רגועים, נינוחים או שמחים.
ואיך מזהים את ההבדל החיצוני בין מאיקו לגיישה?
אופן הלבוש של גיישה בדרך כלל בוגרת ועדינה יותר המראה פשוט, אלגנטי ומתוחכם המשקף את הבשלות והחוכמה שלהן. התלבושת של מאיקו צבעונית ותוססת המשקפת את נעוריה וטוהרתה. הן תלבשנה קימונו צבעוני יותר עם צווארון אדום הקימונו משולב בעיטורי פרחים ושרוולים ארוכים והסיבה לכך, "על מנת להסיט את תשומת הלב מחוסר הידע והניסיון".
צבע הצווארון:
אחד ההבדלים העיקריים בין מאיקו לגיקו הוא צבע הצווארון שהם לובשים. מאיקו לובשת צווארון אדום וגייקו לובשת צווארון לבן. זו הסיבה שכאשר מאיקו הופך לגיקו מקצועית, משתמשים במונח "להפוך את הצווארון".
אבנט (אובי)
מייקו לובשת אבנט משי ארוך באורך 5~7 מטרים. בעוד גייקו תלבש אבנט קצר פשוט. התלבושת של מאיקו יכולה להיות כבדה עד 15 קילו בחורף עם האבנט הארוך, הבגדים הפנימיים המסובכים והז'קט.
חגורת האבנט שסוגרת את הקימונו אצל המאיקו הינה בקשר גבוה ותציג את האוקייה אליה הם שייכת.
הסיבה לכך שבעבר הילדות הקטנות האלה נהגו ללכת לאיבוד ואנשים היו יכולים להחזיר אותן לבתים שאליהם הם השתייכו על ידי זיהוי הסמל.
גם מאיקו וגם גייקו לובשות קימונו משי יקרים שתמיד תפורים בתפירה אישית מקצועית ולא תעשייתית ויכולים להגיע לסכומי עתק של אלפי דולרים.
הסימן המוכר של צביעת הפנים בלבן גם היא מאפשרת למצוא את ההבדל. הגייקו תמרח את מסכת הלבן על כל הפנים בעוד המאיקו תשאיר מרווח בין קו השעיר לעור האבקתי הלבן.
בניגוד לדעה הרווחת, לא גייקו ולא מאיקו מתאפרות לבן כל הזמן.
מקורו של האיפור הלבן היה להיראות בבירור כשהחדר חשוך שכן בעבר לא היה חשמל. השיניים השחורות או "Ohaguro" היה כדי להראות שמישהו הגיע לבגרות או הפך למבוגר והוא מספק ניגוד אטרקטיבי לאיפור הלבן. למרות שהמנהג גווע, כמה גיישות עדיין צובעות את שיניהן בקיוטו.
צבע השפתיים:
גייקו צובעת את שתי השפתיים שלה באדום בעוד מאיקו, בעיקר אם היא עדין במעמד זוטר תצבע רק את השפה התחתונה.
האיפר סביב העיניים למאיקו יש איפור אדום ייחודי מסביב לעיניים בעוד שאדמומיות זו מודגשת פחות עבור גייקו. האיפור האדום מסביב לעיניים קשור לרוב למסורת הקאבוקי שלעתים קרובות משתמשת בצבעים לבנים, אדומים ושחורים כדי להיות גלויים לקהל שעשויים לצפות מרחוק.
למאיקו יש אודם ורוד על הלחיים ואילו לגיקו אין. הרעיון הוא שמייקו תמיד נראה צעיר וטהור.
לגבי אופן צורת סידור השער:
אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין מאיקו לגיקו הוא התסרוקת. למאיקו יש את תסרוקת הוורשינובו ואילו לגיקו יש את תסרוקת השימאדה.
מאיקו לא חובשות פאה. הן נדרשות לעצב את השיער שלהם כל פעם שאגב עולה הרבה כסף וזמן. ועד היום מאיקו ישנה לעתים קרובות על פיסת עץ (טאקאמאקורה) בלילה כדי לשמור על התסרוקת לכמה ימים. הגייקו לובשת פאות - שכן העיצוב פוגע בדרך כלל בשיער לאורך זמן וההזדקנות גורמת לשיער מעט שמנוני מה שמקשה על התחזוקה.
קישוטי שיער מצועצעים תוכלו לראות רק בתסרוקת של מאיקו בעוד גיישה תשבץ בשערה מסרק עדין וסיכות פשוטות.
מאיקו נועלות סנדלים גבוהים הנקראים okobo וגייקו נועלות סנדלים קצרים הנקראים זורי. לסנדלים של Maiko יש בדרך כלל פעמון שמשמיע קול כשהם זזים. למרות שצלילי הפעמונים הקטנים הללו עשויים לגרום להם להיראות ילדותיים, בקרב המקומיים זה נקרא צליל רחובות קיוטו.
Comments